הלכות שגגות, פרק י, ג-ד

ג) המצורע, כשיטהר, מביא שלש בהמות, מהן שני כבשים, אחד עולה ואחד אשם, וכבשה לחטאת. אם אין ידו משגת, מביא שתי תורים או שני בני יונה, אחד עולה ואחד חטאת וכבש לאשם.
ד) על שבועת העדות, בין במזיד ובין בשוגג, ועל שגגת שבועת ביטוי, ועל שגגת טומאת מקדש, וטומאת קדשיו, מביא כשבה או שעירה כשאר החטאות הקבועות. ואם אין ידו משגת, מביא שתי תורים או שני בני יונה, אחד עולה ואחד חטאת. ואם אין ידו משגת לעוף, מביא עשירית האיפה סלת, והיא הקרויה מנחת חוטא, שכבר נתפרשו מעשיה בהלכות מעשה הקרבנות.