משנה ב: מִצְוַת הָעֹמֶר לָבוֹא מִן הַקָּרוֹב. לֹא בִכֵּר הַקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, מְבִיאִים אוֹתוֹ מִכָּל מָקוֹם. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא מִגַּגּוֹת צְרִיפִין, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר:
משנה ב: מִצְוַת הָעֹמֶר לָבוֹא מִן הַקָּרוֹב – לכתחילה יש להביא את השעורים למנחת העומר מהמקום הקרוב ביותר לירושלים, כיון שאין מעבירין על המצוות, וכשיוצא מירושלים נוטל את התבואה הראשונה שמוצא. אך אם לֹא בִכֵּר – לא הבשיל עדיין הַקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, מְבִיאִים אוֹתוֹ מִכָּל מָקוֹם בארץ ישראל. מַעֲשֶׂה היה שֶׁבָּא העומר מִגַּגּוֹת צְרִיפִין, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר, שהיו רחוקים מירושלים, כיון שהחריבו האויבים את כל התבואות שסביב לירושלים.
