משנה ד: וּבָאִילָן, הָאֲגָסִים וְהַקְּרֻסְתּוּמֵלִין, וְהַפְּרִישִׁים וְהָעֻזְרָדִים, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. הַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָד, הַפַּרְסְקִים וְהַשְּׁקֵדִין, וְהַשִּׁזָּפִין וְהָרִימִין, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה:
משנה ד: לאחר שהתבאר במשניות הקודמות אילו זרעים אינם כלאיים זה עם זה, מבארת המשנה עתה אילו אילנות אינם כלאיים זה בזה, ומותר להרכיבם זה על זה: וּבָאִילָן, הָאֲגָסִים וְהַקְּרֻסְתּוּמֵלִין – מין אגסים קטנים, וְהַפְּרִישִׁים – חבושים, וְהָעֻזְרָדִים, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. הַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָד – תפוח בר, הַפַּרְסְקִים [-אפרסקים] וְהַשְּׁקֵדִין, וְהַשִּׁזָּפִין [-פרי הגדל מהרכבה של זית ורימון, ויתכן הדבר בהיתר אם לקח ענף מאילן כזה הורכב על ידי גוי] וְהָרִימִין, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, הרי הם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה:
