ה) מבוי שצדו אחד כלה לים, וצדו אחד כלה לאשפה של רבים, אינו צריך כלום בשני צדדיו, ואין חוששים שמא לאחר זמן יהיה שינוי במבוי זה, כיון שאשפה של רבים אינה עשויה להתפנות, ואין חוששין שמא יעלה הים שרטון ויהיה שם מקום יבש.
ו) מבוי מפולש, שהיה כלה לאמצע רחבה של רבים, ורחבה זו פתוחה לרשות הרבים [ונמצא שהרחבה מפסיקה בין המבוי לבין רשות הרבים], אם לא היה פתח המבוי מכוון כנגד פתח הרחבה הפונה לרשות הרבים, הרי זה כסתום, ואינו צריך מצד הרחבה כלום. אבל אם היה כלה לצדדי הרחבה, והיינו שאחד מכתלי המבוי צמוד לכותל הרחבה, ונראה כאילו הרחבה היא המשך של המבוי הפתוח לרשות הרבים, הרי זה כאילו המבוי עצמו פתוח לרשות הרבים, ואסור. ואם היתה זו רחבה של יחיד, אף אם היה כלה לאמצעה של הרחבה אסור, כיון שפעמים בונה מצד אחד, ונמצא כלה לצדה של רחבה, ובאופן שהמבוי כלה בצד הרחבה התבאר שנחשב הדבר כאילו הרחבה היא המשך של המבוי, וכאילו המבוי פתוח לרשות הרבים, ואסור.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!