ט) מבוי שאין ברחבו שלשה טפחים, אינו צריך לא לחי ולא קורה, ומותר לטלטל בכולו, כיון שכל פחות משלשה הרי הוא כלבוד. מבוי שהכשירו בקורה, אף על פי שמותר לטלטל בכולו כרשות היחיד, מכל מקום הזורק מתוכו לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכו, פטור, ואינו נחשב כמוציא מרשות היחיד לרשות הרבים או להיפך, לפי שהקורה משום היכר היא עשויה, שלא יבואו לטלטל מהמבוי לרשות הרבים, אך אין היא מחשיבה את המבוי כרשות היחיד ממש. אבל אם הכשירו בלחי, הזורק מתוכו לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכו חייב, כיון שהלחי הרי הוא כמחיצה ברוח רביעית, והרי זה כרשות היחיד ממש.
י) שני כותלים ברשות הרבים זה כנגד זה, והעם עוברים ביניהם, כיצד מכשיר את המקום שביניהם, עושה דלתות מכאן ודלתות מכאן, ואחר כך יֵעָשֶׂה ביניהם רשות היחיד, ואינו צריך לנעול הדלתות בלילה, אבל צריך שיהיו ראויות להנעל. היו הדלתות משוקעות בעפר, מפנה אותן, ומתקנן שיהיו ראויות להנעל. אבל צורת פתח או לחי וקורה אינן מועילין בהכשר רשות הרבים:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
