משנה ב: לֹא יַעֲמִיד אָדָם תַּנּוּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עַל גַּבָּיו גֹּבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה מַעֲמִידוֹ בָעֲלִיָּה, צָרִיך שֶׁיְּהֵא תַחְתָּיו מַעֲזִיבָה שְׁלשָׁה טְפָחִים, וּבַכִּירָה, טֶפַח וְאִם הִזִּיק, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא אָמְרוּ כָל הַשִּׁעוּרִין הָאֵלּוּ, אֶלָּא שֶׁאִם הִזִּיק, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.
בית בן שתי קומות, וכל קומה שייכת לאדם אחר, לֹא יַעֲמִיד אָדָם הדר בקומה הראשונה תַּנּוּר דולק בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עַל גַּבָּיו חלל בגֹּבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת מפיו העליון של התנור ועד התקרה, כדי שלא תיתפס האש בתקרה, ותשרוף את הקומה העליונה. הָיָה מַעֲמִידוֹ בָעֲלִיָּה, צָרִיך שֶׁיְּהֵא תַחְתָּיו – בריצפת העליה שהיא התקרה של הקומה התחתונה מַעֲזִיבָה – טיט בעובי שְׁלשָׁה טְפָחִים, שאם לא כן עשויה האש לבעור בריצפת העליה, ולשרוף את הקומה התחתונה. ומעל התנור יש להשאיר חלל ארבע אמות, כפי הדין שהובא ברישא, שלא תבער התקרה.
וּבַכִּירָה, שאין היסק האש שבה גדול כל כך כמו בתנור, די שתהא המעזיבה שתחתיה בשיעור טֶפַח [ועל גבי הכירה, יש אומרים שירחיק ארבע אמות, כמו בתנור. ויש אומרים שירחיק שליש מארבע אמות, כשם שבמעזיבה די בטפח, שהוא שליש מהשיעור הנצרך לתנור. ויש אומרים שהשיעור הוא שלשה טפחים (טור)].
וּבכל האופנים הללו, אף שהרחיק כדין, אִם הִזִּיק, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק, ואף על פי כן חייב להרחיק, שמא יזיק ולא יהיה לו מהיכן לשלם. רַבִּי שִׁמְעוֹן חולק ואוֹמֵר, לֹא אָמְרוּ חכמים את כָל הַשִּׁעוּרִין הָאֵלּוּ, אֶלָּא לענין זה שֶׁאִם הִזִּיק, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם, כיון שהרחיק כדין.
