הקדמה (ב)

מפני שאנו רואים את האדם, שהוא מבחר הברואים אשר ברא הא-ל בעולם התחתון, כי הוא מתוקן בצלם אלקים, ונאה במלאכתו מכל הברואים, ויש בו הנשמה המתבוננת סוד העליונים והתחתונים, מכל זה ידענו שהוא ענין ותכלית כל הכוונות בבריאת העולם; וכל מה שנברא בעולם הזה – הכל לצרכו. ועל זה ניתנה לאדם תורת אמת, להורותו הדרך הישרה. כי האדם הוא חביב מאוד לפני השם, כי אנו רואים שהמלאכים משמשים את האדם הצדיק, כמו שידענו מהאבות הקדושים ועוד. ואנו יודעים כי יש אדם שיש לו יתרון גדול על שאר בני אדם, עד שאדם אחד שווה כנגד בני אדם רבים אחרים, אף על פי שהם בדמות אחת ויסוד אחד להם. אלא שנפשו של זה עלתה אל המעלות העליונות יותר מנפשו של זה, כי זה המשיל חכמתו על תאוותו; והאחר, הגרוע, המשיל תאוותו על חכמתו, והולך כל ימיו במחשכים, וממשש כעיוור באפילה.