א. אדם ששכח והכניס מאכל לפיו ללא ברכה, אם הוא דבר שאינו נמאס – יוציאנו מפיו, ויברך, ויאכלנו. אך לא יברך בעוד המאכל בפיו, כיון שנאמר 'ימלא פי תהלתך', שראוי שיהא הפה מלא בברכת ה', ולא יהיו בו דברים אחרים בשעת הברכה. (שו"ע ומשנ"ב סי' קעא)
ב. אמנם אם הוא דבר שימאס אם יוציאנו מפיו, יסלקנו לצידי פיו, ויברך, ויאכלנו. (שם)
