השער הראשון – שער הגאווה
בשער הראשון נדבר על מידת הגאווה. ומה טוב שנזדמן ענין זה תחילה לכל השערים, מפני חיוב האדם להיבדל ממידה זו, כי היא פתח לרעות רבות, ולא ראינו כזאת לרעה בכל המידות. לכן צריך האדם להתחכם ולהנהיגה אל המנהג הראוי, ולדחות אותה במקום שאינה ראויה בו.
הגאווה היא המטבע אשר פסל הקדוש ברוך הוא, והזהירנו עליה בתורתו, שנאמר 'השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך אשר הוציאך מארץ מצרים', כי הגאה ישכח את יוצרו, שנאמר 'וכסף וזהב ירבה לך… ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך… ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. וזכרת את ה' אלקיך, כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל'. ובמלך נאמר 'לבלתי רום לבבו מאחיו', ואם הזהירה תורה אפילו במלך, כל שכן בהדיוטות, שלא ישתררו ולא יתגאו זה על זה.
