יז) נפרץ בו [במבוי] פרצה מצדו של המבוי, בכותל שלאורך המבוי כלפי ראשו [בסמוך לראש המבוי, והיינו פתח המבוי], אם נשאר עומד בראשו פס ברוחב ארבעה טפחים, בינו לבין הפירצה, מותר, והוא [-ובתנאי] שלא תהיה הפרצה יתר על עשר אמות. ואם לא נשאר פס ארבעה, אלא פחות מכך, בין הפירצה לבין פתח המבוי, אסור, אלא אם כן היתה הפרצה כולה פחות משלשה טפחים, שכל פחות משלשה כלבוד הוא:
יח) נפרץ המבוי במלואו לחצר, ונפרצה חצר כנגדו, מצידה השני, לרשות הרבים, הרי זה אסור, מפני שהוא מבוי מפולש ופתוח לרשות הרבים, והחצר מותרת, כיון שהחצר אף על פי שרבים בוקעין בה ונכנסין בזו ויוצאין בזו, הרי היא רשות היחיד גמורה:
תפריט
תפריט
חמישי
ב' אדר התשפ"ו
