כט) מותר להקריב ארבע הזויות האלו לבאר, והוא – ובתנאי שתהיה פרה יכולה לעמוד שם כשראשה ורובה לפנים מן הפסין ושותה, אף על פי שלא יאחז ראש הבהמה עם הכלי שבו המים, הואיל וראשה ורובה בפנים, מותר אפילו לגמל לעמוד שם ולשתות. היו קרובים יתר מזה, אסור להשקות מהן אפילו לגדי שהוא כולו נכנס לפנים. ומותר להרחיק כל שהוא [-ככל שירצה] ובלבד שירבה בפסים פשוטים [-ישרים] שמניחין אותן בכל רוח ורוח, כדי שלא יהא בין פס לחבירו יותר על שלש עשרה אמה ושליש:
ל) לא התירו הפסים האלו, לטלטל על ידם רוב לבאר המים, אלא בארץ ישראל, ולבהמת עולי רגלים בלבד, והוא – בתנאי שיהיה זה באר מים חיים של רבים. אבל בשאר ארצות, אדם ירד לבאר וישתה, או יעשה לו מחיצה מקפת לבאר גבוהה עשרה טפחים, ויעמוד בתוכה וידלה וישתה, ואם היה הבאר רחב הרבה שאין אדם יכול לירד בו, הרי זה ידלה וישתה בין הפסין:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
