רביעי
א' אדר התשפ"ו
רביעי
א' אדר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

הלכות שגגות, פרק יג, ד-ה

ד) הורו בית דין בחלב מן החלבים שהוא מותר, ואכל מיעוט הקהל על פיהם, ונודע להם שחטאו, וחזרו בהן. ואחר כך הורו שעבודה זרה פלונית מותרת, ועבד את אותה עבודה זרה מיעוט אחר של הציבור על פיהם, וכשיצטרפו האוכלים את החלב לעובדים עבודה זרה יהיו ביחד רוב קהל, הרי אלו מצטרפין לחייב פר העלם דבר של ציבור, אף על פי שהיתה להן ידיעה בינתיים, שהרי נודע להם שחטאו באכילת החלב קודם שנודע להם חטא עבודה זרה.

במה דברים אמורים, כשהיה המורה הוראות מוטעות אלו בית דין אחד, אבל אם מת בית דין שהורה תחילה, ועמד בית דין אחר והורו את ההוראה השניה, אין אלו מצטרפין לאלו.
ה) אפילו הורו שני בתי הדינים הוראה בטעות בדבר אחד, כגון שבית דין אחד התיר חלב וכן הבית דין האחר התיר חלב, או דם ודם, וכן אם לא היו העושים שוגגין על פי ההוראה, אלא שגגו מחמת דבר אחר, הרי בית דין פטורין, וכל העושים חייבין, כדין יחיד שחטא. כיצד, הורו בית דין לאכול חלב הקיבה כולו, וידע אחד מן הקהל שטעו, ושחלב הקיבה אסור, וַאֲכָלוֹ מפני הוראתן, שהיה עולה על דעתן שמצוה לשמוע מבית דין אף על פי שהם טועים, הרי זה האוכל חייב חטאת קבועה על אכילתו, ואינו מצטרף למנין השוגגים על פיהם, לחייב את בית דין בקרבן. במה דברים אמורים, שאותו שידע שטעו אינו מצטרף למנין השוגגים, כשהיה זה שידע שטעו חכם או תלמיד שהגיע להוראה, אבל אם היה עם הארץ, הרי זה פטור, שאין ידיעתו באיסורין נחשבת ידיעה ודאית, ומצטרף לכלל השוגגים על פיהם. וכן אם לא ידע שטעו, ונתכוון לאכול שומן וחלב, ואכל חלב הקיבה שהתירוהו, והוא לא ידע שהוא חלב קיבה, הרי זה חייב חטאת יחיד, מפני שאכילתו היתה מפני שגגתו, ולא מפני ההוראה, ואינו מצטרף למנין השוגגים על פיהם, שנאמר 'לכל העם בשגגה', עד שתהיה שגגה אחת לכל. וכן אם תלה את ההיתר בדעת עצמו, ואכל חלב הקיבה שהורו להתירו לא מפני הוראתן אלא מפני שהוא מותר בדעתו, הרי זה חייב חטאת קבועה בפני עצמו. זה הכלל, כל התולה בבית דין, פטור, והוא שיהיו שם כל הדרכים שמנינו. וכל החייב בפני עצמו, אינו מצטרף לרוב השוגגים.

https://2halachot.org/halacha/הלכות-מעשה-הקרבנות-פרק-יד-ח-ט