יא אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ שָׁ֣כַֽח אֵ֑ל הִסְתִּ֥יר פָּ֝נָ֗יו בַּל־רָאָ֥ה לָנֶֽצַח׃ יב קוּמָ֤ה יְהוָ֗ה אֵ֭ל נְשָׂ֣א יָדֶ֑ךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥ח עֲנָוִֽים׃ יג עַל־מֶ֤ה ׀ נִאֵ֖ץ רָשָׁ֥ע ׀ אֱלֹהִ֑ים אָמַ֥ר בְּ֝לִבּ֗וֹ לֹ֣א תִדְרֹֽשׁ׃ יד רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה ׀ עָ֘מָ֤ל וָכַ֨עַס ׀ תַּבִּיט֮ לָתֵ֪ת בְּיָ֫דֶ֥ךָ עָ֭לֶיךָ יַעֲזֹ֣ב חֵלֵ֑כָה יָ֝ת֗וֹם אַתָּ֤ה ׀ הָיִ֬יתָ עוֹזֵֽר׃ טו שְׁ֭בֹר זְר֣וֹעַ רָשָׁ֑ע וָ֝רָ֗ע תִּֽדְרוֹשׁ־רִשְׁע֥וֹ בַל־תִּמְצָֽא׃
֍ ֍ ֍
(יא) ובתחילה אָמַר אותו רשע בְּלִבּוֹ, כאשר יראה שהוא מצליח בכל דרכיו, כי אמנם ה' רואה את כל מעשיו הרעים, אך כביכול שָׁכַח אֵל מלהענישו, אמנם אחר כך מעיז פניו יותר לחשוב כי ה' הִסְתִּיר פָּנָיו ואינו מתבונן במעשי בני האדם, ורק בשמים כבודו, ואחר כך כופר יותר לומר כי ה' בַּל רָאָה לָנֶצַח – אין ה' יכול לדעת כלל את מעשי בני האדם, עד שבסוף ימיו כפירתו של הרשע גרועה יותר מכל חייו, כי הוא כופר לגמרי בידיעת ה'.
(יב) ולכן מבקש עתה, קוּמָה יְיָ, ואתה האֵל נְשָׂא את יָדֶךָ להראות גבורתך, ומבאר את דבריו, ראוי שתקום ה' ברחמיך להושיע, ואַל תִּשְׁכַּח עֲנָוִים העשוקים ביד הרשע ואין להם מנחם.
(יג) וראוי שתישא את ידך בגבורה, כי תראה עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים, לומר שאין בכחך להושיע את הנדכאים תחתיו, אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִדְרֹשׁ, שאינך יודע כלל את הנעשה בארץ.
(יד) והרי האמת היא שאתה יודע הכל, ובידך להושיע את מי שתרצה, שהרי רָאִתָה את הנעשה בארץ, כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט – לא רק שתראה את מעשי הרשע בפועל, אלא גם תביט על מחשבותיו הרעות, ה'עמל' זו המחשבה הרעה, וה'כעס' זו כוונתו להכעיסך, ולא רק שתדע הכל, אלא גם לָתֵת בְּיָדֶךָ – יש בידך את היכולת והכח להשיב לרשע כגמולו הרע, ומוסיף ומבקש שלא יהא עונשו של הרשע בדרכי הטבע, כפי שבדרך כלל מעניש ה' את הרשעים בדרך הנראית טבעית, כי הלא עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר – היתום שאתה היית תמיד עוזר לו, בוטח רק בך, והחיל שלך, שהם כוחות הטבע, עוזבים את היתום עליך, שתושיע אותו בעצמך [וממשיל בכך את ישראל ליתום עזוב שהמלך נותן לו תמיד את צרכיו בעצמו, ומתוך כך אנשי החיל ומשרתיו של המלך עוזבים אותו, כיון שיודעים שהמלך בעצמו דואג לו, וכך כוחות הטבע אינם מועילים לישראל, כי הם רגילים לכך שה' בעצמו מושיע אותם].
(טו) ולכן אבקש, שְׁבֹר בעצמך את זְרוֹעַ הרָשָׁע, וָרָע תִּדְרוֹשׁ – תדרוש ותבקש את הרע של הרשע, אמנם תכלית הדרישה לא תהיה כדי למצוא את הרשע והרע, אלא כדי שרִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא – שגם הרשע ישוב בתשובה ולא יִמָּצֵא עוד רשעו בעולם, שזו התכלית הראויה ביותר, שגם הרשעים יכירו בה' וישובו בתשובה.
