א. השותה יין בתוך סעודתו, צריך לברך עליו, לפי שיש לו חשיבות מיוחדת ואינו נפטר בברכת 'המוציא' שבירך על הפת, ואפילו כיון בפירוש לפוטרו – אינו נפטר. (שו"ע ומשנ"ב סי' קעב)
ב. בשבת וביום טוב, שמקדש על היין לפני הסעודה, פוטר בברכה זו את היין שישתה בתוך הסעודה, אם אכן הרגילות היא לשתות יין בסעודה. אמנם במקום שאין רגילות לשתות יין בתוך הסעודה אפילו בשבת, אינו פוטר, אלא אם כן היתה דעתו לכך מתחילה, בשעה שקידש, שישתה יין בתוך סעודתו. (שם)