משנה ו: אַרְבָּעָה סְנִיפִין שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם מֻפְצָלִין מֵרָאשֵׁיהֶן, שֶׁהָיוּ סוֹמְכִים בָּהֶן שְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה וּשְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה. וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה קָנִים, כַּחֲצִי קָנֶה חָלוּל, אַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה וְאַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה. לֹא סִדּוּר קָנִים וְלֹא נְטִילָתָן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אֶלָּא נִכְנָס מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְשׁוֹמְטָן וְנוֹתְנָן לְאָרְכּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן. כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, אָרְכָּן לְאָרְכּוֹ שֶׁל בָּיִת:
משנה ו: משנתנו ממשיכה בביאור אופן העמדת לחם הפנים על גבי השולחן: כיון שאי אפשר להניח את הלחמים זה על גבי זה, אלא יש צורך להשאיר רווח בין לחם ללחם, אַרְבָּעָה סְנִיפִין – לוחות צרים וגבוהים שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם, העומדים על הארץ משני צידי השלחן, ועולים הרבה מעל גובה השלחן, עד גובה הלחם העליון ביותר, ואותם סניפין היו מֻפְצָלִין מֵרָאשֵׁיהֶן – בחלקם העליון, שמעל גובה השלחן, כנגד מקום הנחת הלחמים, היו פיצולים קטנים שניתן להניח בהם קנים, וכפי שיבואר להלן, שֶׁהָיוּ סוֹמְכִים בָּהֶן – באותם סניפין העומדים מצידי השלחן היו סומכים את הלחמים, שְׁנַיִם – שני סניפין לְסֵדֶר זֶה, וּשְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה, והיו הסניפין מונחים לאורך השולחן, ובין כל שני סניפים היתה מונחת מערכת אחת של ששה לחמים.
וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה קָנִים, שכל אחד מהם לא היה קנה שלם אלא כַּחֲצִי קָנֶה חָלוּל, היו עוברים לרוחב השלחן, מפיצול שבסניף האחד אל הפיצול שבסניף שכנגדו, אַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה, וְאַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה, וכך היו מסדרים את הלחמים, מניחים לחם אחד על השלחן עצמו, ועל גביו עומדים שלשה קנים העוברים מסניף לסניף, ומניח עליהם לחם נוסף, וכך עושה עד למעלה, מלבד הלחם העליון, שהיו תחתיו רק שני קנים, כיון שלא היה על גביו אלא משא של לחם אחד, וכיון שהיו ששה לחמים, נמצא שהיו ביניהם חמשה רווחים, בארבעת הראשונים היו שלשה קנים לאחד, ובעליון שני קנים, ויחד הם ארבעה עשר קנים לכל סדר.
לֹא סִדּוּר הקָנִים בין הלחמים על גבי השלחן, וְלֹא נְטִילָתָן מבין הלחמים כשבאים להוציא את הלחמים, דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, כיון שניתן לעשות זאת קודם השבת, אֶלָּא נִכְנָס הכהן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וְשׁוֹמְטָן – מוציא את הקנים מבין הלחמים, וְנוֹתְנָן לְאָרְכּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, ברווח שיש בין שני הסדרים.
כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, אָרְכָּן היה מונח לְאָרְכּוֹ שֶׁל בָּיִת, והיינו ממזרח למערב [חוץ מהארון, שהיה בקדש הקדשים, שהיה ארכו לרוחב הבית].
