משנה ח: סִדֵּר אֶת הַלֶּחֶם בַּשַּׁבָּת וְאֶת הַבָּזִיכִים לְאַחַר שַׁבָּת וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִים בַּשַּׁבָּת, פְּסוּלָה, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. סִדֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבָּזִיכִין בַּשַּׁבָּת וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין לְאַחַר שַׁבָּת, פָּסוּל, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. סִדֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבָּזִיכִין לְאַחַר שַׁבָּת וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין בַּשַּׁבָּת, פָּסוּל. כֵּיצַד יַעֲשֶׁה, יַנִּיחֶנָּה לַשַּׁבָּת הַבָּאָה, שֶׁאֲפִלּוּ הִיא עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם:
משנה ח: כפי שהתבאר לעיל, היו מניחים את לחם הפנים עם בזיכי הלבונה ביום השבת, ובשבת שלאחריה היו מקטירים את הלבונה והלחם נאכל לכהנים. אמנם, אם סִדֵּר אֶת הַלֶּחֶם בַּשַּׁבָּת, כדינו, וְאילו אֶת הַבָּזִיכִים הניח רק לְאַחַר השַׁבָּת, שלא כדין, וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִים בַּשַּׁבָּת שלאחריה, שלא כדין, שהרי לא שהו הבזיכים שבעה ימים על השלחן, פְּסוּלָה – נפסל הלחם, מאחר והקטרת הלבונה כדין היא המתירה את הלחם באכילה, וכאן לא הוקטרה הלבונה כדין, וְכיון שלא קרב ה'מתיר' של הלחמים כהלכתו, אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל, אם הקטיר את הבזיכים על מנת לאכול את הלחם למחר, ולא משום נוֹתָר, אם השאיר את הלחמים ליום ראשון ואכלם אז, וְלא משום טָמֵא, אם אכל את הלחם בטומאה, והיינו כיון שכאשר לא נעשתה ההקטרה המתירה כמצוותה אין היא יכולה לפגל את הלחמים, וכן איסור נותר וטמא אינם חלים על הלחמים מאחר ובין כך אסורים הלחמים באכילה.
סִדֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבָּזִיכִין בַּשַּׁבָּת, כראוי, וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין לְאַחַר שַׁבָּת, שלא כדין, פָּסוּל – נפסלו הלחמים, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל, וְנוֹתָר, וְטָמֵא, וכטעמים שהתבארו לעיל.
סִדֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבָּזִיכִין לְאַחַר שַׁבָּת, שלא כדין, וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין בַּשַּׁבָּת, פָּסוּל. כֵּיצַד יַעֲשֶׁה כדי שלא יבואו לידי פסול, כשהניח את הלחם והבזיכים לאחר השבת, לא יקטיר את הבזיכים בשבת שלאחריה, אלא יַנִּיחֶנָּה – יניח את הלחם ואת הבזיכים לַשַּׁבָּת הַבָּאָה, ואז יקטירנה, שֶׁאֲפִלּוּ הִיא עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים, כלומר, יותר משבעה ימים [אך לא יותר משבועיים], אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, ואין הלחמים והבזיכים נפסלים בכך.
