פרשת ראה
"לא תאמץ את לבבך" (דברים טו ז)
מצוות לא תעשה, שלא נמנע החסד והצדקה מאחינו בני ישראל, וכל שכן מן הקרובים, כשאנו יודעים חולשת עניינם, ויש בנו יכולת לסעדם, ועל זה נאמר 'לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון', כלומר, אל תשליט עליך מדת הקמצנות, אלא תכין בלבבך על כל פנים מידת הנדיבות והחמלה, ואל תחשוב שיהיה לך בדבר חסרון ממונך, כי בגלל הדבר ההוא יברכך ה', ויפה לך ברכתו אפילו רגע קטן, יותר מכמה אוצרות של זהב וכסף.
