ג) תבן של תבואה, שיעורו כמלא פי פרה. תבן של קטניות, כמלא פי גמל. ואם הוציא תבן קטניות להאכילו לפרה, שיעורו כמלא פי פרה, שזהו שיעור קטן יותר, שהאכילה על ידי הדחק שמה אכילה. עמיר, כמלא פי טלה. עשבים, כמלא פי גדי. עלי שום ועלי בצלים, אם היו לחים, שיעורם כגרוגרת, מפני שהן אוכלי אדם, ויבשים שיעורם כמלא פי גדי. וכל אלו אין מצטרפין זה עם זה לחמור שבהן [והיינו לשיעור המועט שביניהן], אבל מצטרפין לקל שבהן, כיצד, הוציא תבן של תבואה ושל קטנית, אם יש בשניהם יחד כמלא פי פרה, שהוא השיעור המועט שביניהם, פטור, ואם היה בשניהם יחד כמלא פי גמל, חייב, וכן כל כיוצא בזה לענין השבת:
ד) המוציא עצים, שיעורם כדי לבשל כגרוגרת מביצת התרנגולים, כשהיא טרופה [-מעורבת] בשמן ונתונה באילפס [-קדירה]. המוציא קנה, שיעורו כדי לעשות ממנו קולמוס המגיע לראשי אצבעותיו. ואם היה הקנה עבה או מרוצץ, שאינו ראוי לכתיבה, שיעורו כעצים:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
