משנה ז: כָּל מִצְוֹת הַבֵּן עַל הָאָב, אֲנָשִׁים חַיָּבִין וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת. וְכָל מִצְוֹת הָאָב עַל הַבֵּן, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִין. וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָה, אֲנָשִׁים חַיָּבִין וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת. וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹא הַזְּמָן גְּרָמָהּ, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִין. וְכָל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה בֵּין שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָה בֵּין שֶׁלֹא הַזְּמָן גְּרָמָהּ, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִין, חוּץ מִבַּל תַּשְׁחִית וּבַל תַּקִּיף וּבַל תִטַּמֵּא לַמֵתִים:
כָּל מִצְוֹת הַבֵּן עַל הָאָב – כל המצוות שמוטל על האב לקיים בבנו, והם: למולו, לפדותו [אם הוא בכור לאמו], ללמדו תורה, ללמדו אומנות, להשיאו אשה, להשיטו בנהר, אֲנָשִׁים חַיָּבִין וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת – האב חייב בכך, והאם פטורה. וְכָל מִצְוֹת הָאָב עַל הַבֵּן – כל המצוות שמוטל על הבן לקיים ביחס להוריו, והיינו כיבודם ומוראם, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים – בין הבנים ובין הבנות, חַיָּבִין.
וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָה – שהזמן גורם לחיוב מצוה זו, כגון תקיעת שופר, נטילת לולב וכדומה, אֲנָשִׁים חַיָּבִין, וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת. וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹא הַזְּמָן גְּרָמָהּ, כגון מזוזה, מעקה, השבת אבידה ושילוח הקן, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִין [אמנם יש יוצאים מן הכלל, אך כוונת המשנה שכלל זה נכון ברוב המצוות].
וְכָל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָה בֵּין שֶׁלֹא הַזְּמָן גְּרָמָהּ, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִין, חוּץ מִבַּל תַּשְׁחִית – איסור השחתת הזקן, וּבַל תַּקִּיף – איסור הקפת פאות הראש, וּבַל תִטַּמֵּא לַמֵתִים – איסור כהנים להטמא למת, ששלשת איסורים אלו אינם נוהגים בנשים.
