השער הראשון – שער הגאווה
אחר כך יסיתך היצר לגלות חסידותך ומעשיך הטובים לפני העם, ומביא ראיה: "אולי יעשו גם הם כמוך?" וגם זה נמשך מן הגאוה. ואפילו בפני תלמידיו וחבריו, שמותר לגלות מעשיו הטובים כדי שילמדו ממנו, מכל מקום לא יתגאה האדם בלבו באמרו "זה אני יודע" או "זה אני עושה". אבל לפני בני אדם אחרים – באמת אסור לגלות להם את מעשיו הטובים.
גם אם תלך בענווה, ותעמוד להתפלל באריכות, ותלמד בקביעות, יפתך היצר להתגאות ויאמר לך: "עתה הרואים אותך בני אדם יחשבוך ויכבדוך בעבור דרכיך הטובים. ויש רווח גדול בזה: מתוך שאתה חשוב בעיניהם – יקבלו מוסרך ותוכחתך". ובאמת כל זה הבל, כי בעשותך מעשה הטוב לשם הבורא ברוך הוא לבד, דברי תוכחתך יתקבלו בפני העולם גם אם לא תחשוב כך, כי אין קבלת התוכחה תלויה במחשבותיך.
