משנה ב: אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה, אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ. מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְכֻנָּס, וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִלּוּ מִן הַמְפֻזָּר. אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף, כָּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בַפּוֹתַחַת, וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת:
אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה, ואפילו ביום טוב שאינו סוכות, שאין הסוכה מוקצה, הדבר אסור משום 'סותר', אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ, וכגון קנים העומדים סמוך לדפנות ואינם מחוברים וארוגים עם הדפנות, שאינם בטלים לדופן, ומותר ליטול מהם ביום טוב.
מְבִיאִין ביום טוב עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה, אבל רק מִן הַמְּכֻנָּס – מעצים שנאספו למקום אחד מבעוד יום, ואיסוף זה נחשב כהכנתם לשימוש, ולכן אינם מוקצים, וְכן מביאים עצים מִן הַקַרְפַּף – מקום המוקף מחיצות, אֲפִילוּ מִן הַמְּפֻזָּר, כיון שעצים אלו, אפילו אם הם מפוזרים, כיון שהם מוקפים מחיצות נחשבים הם כמוכנים לשימוש, ואינם מוקצים. אֵיזֶהוּ קַרְפַּף שמותר ליטול ממנו עצים ביום טוב, כָּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר ממש, ויש לו מפתח, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בְּפוֹתַחַת – על ידי מפתח, אין צורך שיהא סמוך ממש לעיר, וַאֲפִילוּ הוא רחוק אלא שהוא בְּתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת, נוטלים ממנו, ואם הוא סמוך לעיר ממש נוטלים ממנו אפילו אם אין לו מפתח.
