יז. אין קורא ש"ץ "כהנים" אלא עד שיכלה אמן של ברכת נאה להודות מפי הציבור, ואין הכהנים רשאין להתחיל ברכת אשר קדשנו עד שיכלה דבור קריאת כהנים מפי הקורא, ואין רשאין להתחיל יברכך עד שיכלה אמן מפי כל הציבור אחר באהבה, ואין רשאין להתחיל בשום תיבה מן ב"כ עד שתכלה התיבה מפי המקרא, ואין הציבור עונין אמן עד שתכלה הברכה מפי הכהנים:
יח. נכון להשתדל שלא יהיה כהן ש"ץ בשחרית ומוסף. ואם היה הש"ץ כהן, אם יש כהנים אחרים שם לא ישא כפיו, ואם אין שם כהן אלא הוא ומובטח לו שיחזור לתפלתו בלא טירוף הדעת הרי זה נושא כפיו כדי שלא תתבטל נשיאות כפים מאותה תפלה. כיצד יעשה, יעקור רגליו בעבודה ויאמר עד ולך נאה להודות, ויעלה לדוכן ויברך ב"כ, ואם הצבור כולם לפניו יברך אותם במקומו, ויקרא לו אחר את ב"כ, ואח"כ יסיים שים שלום. וכל היכא דאיכא כהנים אחרים דאמרינן שהש"ץ לא ישא כפיו צריך שיהיה עומד במקומו ושותק ואדם אחר יעמוד אצלו ויקרא את הכהנים, והש"ץ שותק עד התחלת שים שלום:
