יט. בשעה שהכהנים מברכים את העם יהיו פני העם כנגד הכהנים, ולא יביטו בכהנים ולא בשום דבר אחר, ויהיו עיניהם סגורות ולא יסיחו דעתם בד"א, ויהיו כמו שעומדים בתפלה ויתכונו לברכה, ועם שאחורי הכהנים אינם בכלל הברכה. וכן העומדים בצדדים, כל שאין עומדים באויר אשר מפניהם ואילך, אינם בכלל הברכה. אבל אותם העומדים בצדדים של האויר שלפניהם, הרי אלו בכלל הברכה, דלא בעינן לפניהם ממש כי אם על צד היותר טוב היכא דאפשר וכנז' בחס"ל. ואם אחד נכנס לבית הכנסת לבקש איזה דבר או עובר אורח ממקום למקום ומצא הכהנים מברכין ב"כ, יעמוד וישמע ב"כ ולא יצא עד שיסיימו ב"כ. ואם הוא כהן וכבר נשא כפיו באותו היום ובא לבית הכנסת זו ומצא ציבור שלא הגיעו לב"כ, יכול לישא כפיו פעם אחרת:
כ. כהן שלא התפלל עדיין ומצא ציבור מתפללין, אם אין השעה עוברת נושא כפיו ואין התפלה מעכבתו, ואם אמרו לו עלה צריך לעלות אפילו השעה עוברת לו, דנשיאות כפים דאורייתא ותפלה דרבנן:
