וְכֵן לְעִנְיָן הָרָעָה, אִם מֻכְרָח מְאֹד בְּמַעֲשָׂיו לַעֲשׂוֹת דָּבָר רַע, יִבְחַר הָרַע בְּמִעוּטוֹ, כִּי כָּל אֲשֶׁר יְמַעֵט בָּרָעָה כָּךְ יֵקַל עוֹנְשׁוֹ, וְיוֹכִיחַ עַל הֵכְרֵחוֹ לַדָּבָר, וְאִם יוֹסִיף רָעָה יוֹתֵר מִכְּפִי הֵכְרֵחוֹ, גַּם מַה שֶׁהָיָה מֻכְרָח וְאָנוּס בּוֹ יֵחָשֵׁב לוֹ כְּאִילּוּ הָיָה מֵזִיד, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ הוֹכָחָה שֶׁעָשָׂה כֵּן בִּרְצוֹנוֹ, שֶׁאִם לֹא כֵּן לֹא הָיָה מוֹסִיף יוֹתֵר מִכְּפִי הַהֶכְרֵחַ. וּמֵאִידָךְ, אִם יְמַעֵט בְּאִסּוּרִים, עֵדוּת יֵשׁ כִּי אֶת הָאֱלֹהִים הוּא יָרֵא, וּמַה שֶׁהָיָה אָנוּס בּוֹ, אֵינוֹ נֶעֱנַשׁ עָלָיו.