ב) גר שמל וטבל ועדיין לא הביא קרבנו, אף על פי שהוא אסור לאכול בקדשים עד שיביא קרבנו, אינו נחשב ממחוסרי כפרה, כיון שאין הקרבן בא לכפרה, אלא שקרבנו עכבו להיות גר גמור ולהיות ככל כשרי ישראל, ומפני זה אינו אוכל בקדשים, שעדיין לא נעשה ככשרי ישראל. וכיון שיביא קרבנו ויעשה ישראל כשר אוכל בקדשים. הביא פרידה אחת [-עוף אחד מבין השניים שעליו להביא] בשחרית, אוכל בקדשים לערב, ויביא לאחר זמן פרידה שנייה, שקרבנו של גר עולת בהמה או שני בני יונה או שתי תורים, ושניהן עולה, כמו שביארנו במעשה הקרבנות.
ג) הזב, והזבה, קרבן כל אחת מהן שתי תורים או שני בני יונה, אחד עולה ואחד חטאת. והיולדת, קרבנה כבש עולה ובן יונה או תור חטאת. ואם אין ידה משגת, מביאה שתי תורים או שני בני יונה, אחד עולה ואחד חטאת. והמצורע, קרבנו שלשה כבשים, אחד עולה, ואחד אשם, וכשבה לחטאת. ואם אין ידו משגת, מביא קן של שני תורים או בני יונה, אחד עולה ואחד חטאת, וכבש לאשם.
