משנה ג: הֲרֵי עָלַי עֵצִים, לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי גְזִירִין. לְבוֹנָה, לֹא יִפְחוֹת מִקֹּמֶץ, חֲמִשָּׁה קְמָצִים הֵן, הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי לְבוֹנָה, לֹא יִפְחוֹת מִקֹּמֶץ. הַמִּתְנַדֵּב מִנְחָה, יָבִיא עִמָּהּ קֹמֶץ לְבוֹנָה. הַמַּעֲלֶה אֶת הַקֹּמֶץ בַּחוּץ, חַיָּב. וּשְׁנֵי בָזִיכִין טְעוּנִין שְׁנֵי קְמָצִים:
משנה ג: האומר הֲרֵי עָלַי עֵצִים, לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי גְזִירִין, בשיעור עצי המערכה שעל המזבח [אורך אמה, רוחב אמה, ועוביים כמחק גודש סאה]. האומר הרי עלי לְבוֹנָה, לֹא יִפְחוֹת מִקֹּמֶץ. חֲמִשָּׁה קְמָצִים הֵן – חמשה דינים הם, ששיעורם קומץ, א. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי לְבוֹנָה, לֹא יִפְחוֹת מִקֹּמֶץ, וכפי שהתבאר. ב. הַמִּתְנַדֵּב מִנְחָה, יָבִיא עִמָּהּ קֹמֶץ לְבוֹנָה. ג. הַמַּעֲלֶה אֶת הַקֹּמֶץ של המנחה בַּחוּץ, חַיָּב כרת. ד-ה. וּשְׁנֵי בָזִיכִין של הלבונה המונחים על השלחן ליד לחם הפנים טְעוּנִין הקטרת שְׁנֵי קְמָצִים, קומץ מכל בזך.
