הַיּוֹדֵעַ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ, יְמַהֵר לְסַפְּרָהּ לוֹ, וְחָיְתָה נַפְשׁוֹ בִּגְלָלוֹ, וּלְמִצְוָה תֵּחָשֵׁב לוֹ. וְקַל וָחֹמֶר אִם מְבַשֵּׂר טוֹב לְאִישׁ צַדִּיק, שֶׁהַגּוֹרֵם שֶׁתִּחְיֶה רוּחוֹ – חַיִּים יוֹסִיפוּ לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ בְּשֶׂרַח בַּת אָשֵׁר, שֶׁעַל כָּךְ שֶׁבִּשְּׂרָה לְיַעֲקֹב שֶׁיּוֹסֵף חַי בְּמִצְרַיִם, זָכְתָה לְהִכָּנֵס בַּחַיִּים לְגַן עֵדֶן. וְדָבָר זֶה בִּכְלָל מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים.
וּכְנֶגֶד זֶה, יַקְפִּיד הָאָדָם שֶׁבְּשׂוֹרָה רָעָה לֹא תִּשָּׁמַע מִפִּיו, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חז"ל שֶׁהַמְּבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה רָעָה, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר "מוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל". וְאָמְרוּ חז"ל שֶׁאֲפִילוּ הַשּׁוֹלֵחַ אֶת חֲבֵרוֹ לֵידַע אֵיזֶה דָּבָר וּלַהֲשִׁיבוֹ עַל כָּךְ, אִם הַתְּשׁוּבָה רָעָה – לֹא יְשִׁיבֶנּוּ דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ בַּ'הֲתָךְ' שֶׁלֹּא רָצָה לְהַגִּיד לְמָרְדְּכַי אֶת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה זוֹ בְּשׂוֹרָה רָעָה. וְאִם לִפְעָמִים הוּא מֻכְרָח לְהַגִּיד לַחֲבֵרוֹ אֵיזוֹ בְּשׂוֹרָה רָעָה מֵחֲמַת הֶכְרֵחַ מְסֻיָּם שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר, יִשְׁלַח לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה עַל יְדֵי גּוֹי, אוֹ שֶׁיַּגִּיד לוֹ בְּרֶמֶז, בְּאֹפֶן שֶׁיָּבִין מֵעַצְמוֹ.
