ב. קודם הודוי יאמר "אבל חטאנו עוינו פשענו אנחנו ואבותינו ואנשי ביתינו", וכמ"ש בסידור רבינו הרש"ש ז"ל. וכן צריך להוסיף בחמשה אותיות מנצפ"ך שיאמר "כזבנו כעסנו, מרדנו מרינו דבריך, נאצנו נאפנו, פשענו פגמנו, צררנו צערנו אב ואם" וכן הוא בסידור רבינו הרש"ש ז"ל:
ג. יכה בעת הודוי ביד ימין כפוף באגרוף על הלב שהוא עומד בצד שמאל הכאות בנחת, ועל כל תיבה מן הודוי הכאה וכנז' בשער הכונות. וכבר ידוע דמקום הלב הוא תחת הדד בארבע או חמש אצבעות נמשך לצד פנים, וכל אדם יהיה נזהר להכות שם על הלב, ולא כאותם המכים למעלה מן הדד או על הדד עצמו, דאין זה מקום הלב. והטעם דמכה על הלב לפי הפשט, להורות דהלב גרם לו כל אלו העונות, אך באמת אין זה עיקר הטעם אלא יש לזה טעם נסתר כפי הסוד כמפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות שעושה האדם בהכאה זו על הלב תיקון גדול:
