118. בעלי חיים (א)

אָמְרוּ חז"ל 'צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים – דְּאוֹרַיְתָא', כְּלוֹמַר, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה לִגְרֹם צַעַר לְבַעֲלֵי חַיִּים. וְאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים לָתֶת לָהֶם אֶת מְזוֹנוֹתֵיהֶם קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל הָאָדָם עַצְמוֹ, וְדִין זֶה נִלְמַד מֵהַפָּסוּק "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ", וְאַחַר כָּךְ "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ". וּכְבָר הוּבָא מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה בִּזְמַן הָאֲרִ"י ז"ל בְּאֶחָד שֶׁנֶּעֱנָשׁ בְּמִיתַת בָּנִים עַל כָּךְ שֶׁנִּגְרַם מֵחַמָּתוֹ צַעַר לְאֶפְרוֹחִים קְטַנִּים, שֶׁהָיָה לָהֶם סַל לַעֲלוֹת בְּמַעֲלָה אַחַר אִמָּן, וְאִשְׁתּוֹ הוֹצִיאָהּ אֶת הַסַּל לְלֹא הִתְבּוֹנְנוּת בַּתּוֹצָאָה, וְנֶעֱנַשׁ עַל כָּךְ. וּמִתּוֹךְ מַעֲשֵׂה זֶה יֵשׁ לָאָדָם לִלְמֹד לְקַיֵּם אֶת צַוָּאַת רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד שֶׁלֹּא לְגַדֵּל אֶפְרוֹחִים כְּלָל, כִּי לֹא יוּכַל לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם צַעַר, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל לֹא מַצְלִיחִים לְגַדְּלָם כָּרָאוּי, כִּי רוֹב הָאֶפְרוֹחִים מֵתִים מֵחֲמַת נְפִילָה, אוֹ שֶׁיִּהְיוּ מַאֲכָל לַחֲתוּלִים וְעַכְבָּרִים וְכַדּוֹמֶה, וְלָכֵן מוּטָב שֶׁלֹּא לְגַדְּלָם כְּלָל, וְיוּכַל הָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי הַגּוֹיִים שֶׁיְּגַדְּלוּם. וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁמֻּכְרָח – מֵחֲמַת אֵיזוֹ סִבָּה – לְגַדֵּל בַּעֲלֵי חַיִּים, יִּזָּהֵר מְאֹד וִיצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ לִהְיוֹת זְהִירִים לָתֶת לָהֶם אֶת אָכְלָם בַּזְּמַן, כִּי מְזוֹנוֹתֵיהֶם מֻטָּלִים עָלָיו, וְחָמוּר הָעֹנֶשׁ שֶׁל מִי שֶׁמְּצַעֵר אוֹתָם, וּבִפְרָט אִם הֵם סְגוּרִים בִּכְלוּב, שֶׁאָז צָרִיךְ לְרַחֵם עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר, וּלְהַקְדִּים מְזוֹנוֹתֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בַּעֲווֹן צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים.