משנה ה: הֲרֵי עָלַי יַיִן, לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלשָׁה לֻגִּין. שָׁמֶן, לֹא יִפְחוֹת מִלֹּג. רַבִּי אוֹמֵר, שְׁלשָׁה לֻגִּין. פֵּרַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, יָבִיא כְיוֹם הַמְּרֻבֶּה:
משנה ה: הנודר ואומר הֲרֵי עָלַי יַיִן לנסכים, ולא פירש כמה, לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלשָׁה לֻגִּין, שזהו שיעור הנסכים הקטן ביותר, של כבש [שהרי שיעור נסכי הכבש הוא רביעית ההין, שזהו שלשה לוגין]. הנודר ואומר הרי עלי שָׁמֶן, ולא פירש כמה, לֹא יִפְחוֹת מִלֹּג, לפי שהמנחה הקטנה ביותר היא עשרון סולת, הבאה עם לוג שמן. רַבִּי אוֹמֵר, מביא שְׁלשָׁה לֻגִּין, שזהו השיעור הקטן של מנחת נסכים הבאה עם הקרבן, והיינו קרבן של כבש, הבא עם עשרון סולת ושלש לוגין יין. ואם אמר פֵּרַשְׁתִּי כמה יין או כמה שמן אביא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, יָבִיא כְיוֹם הַמְּרֻבֶּה – כאותו יום בשנה שמביאים בו את הנסכים הרבים ביותר, והיינו יום טוב ראשון של סוכות שחל בשבת, שאותו יום מרובה בקרבנותיו וממילא בנסכיו [חשבון הנסכים של יום זה הוא כך: שני כבשים לקרבן תמיד, שני כבשים למוסף שבת, ולמוסף החג באים שלשה עשר פרים, ארבעה עשר כבשים ושני אילים, והנסכים הבאים עם קרבנות אלו הם ששה לוגין שמן וששה לוגין יין לכל פר, שלשה לוגין שמן ושלשה לוגין יין לכל כבש, וארבעה לוג שמן וארבעה לוג יין לכל איל], נמצא שבאותו יום מביאים עם הקרבנות מאה וארבעים לוג שמן, ומאה וארבעים לוג יין, ואף אותו אדם שאינו זוכר מה נדר יביא שיעור זה של שמן או של יין, לפי מה שנדר, ואינו חייב להביא יותר משיעור זה.
