כז) הוציא מאכל בשיעור כגרוגרת לאכילה, שזהו השיעור שחייבים עליו, וצמקה ופחתה משיעור כגרוגרת, וחזרה ותפחה ונעשתה כגרוגרת קודם הנחה, הרי זה ספק אם נדחה או לא נדחה. זרק כזית אוכלין לבית טמא, והיינו פחות מכגרוגרת, והשלים כזית זה לאוכלים שהיו שם, ונעשה הכל יחד כביצה, הרי זה ספק אם נתחייב על שיעור כזית מפני שהשלים השיעור לענין טומאה, או שלא נתחייב:
כח) המוציא פחות מכשיעור, אף על פי שהוציאו בכלי, פטור, כיון שהכלי טפילה לו, ואין כוונתו להוצאת הכלי, אלא להוצאת מה שבתוכו, והרי אין בו כשיעור. לפיכך, אם הוציא אדם חי שאינו כפות, במטה, פטור אף על המטה, שהמטה טפילה לו, ועל האדם עצמו אין חייבים כפי שהתבאר לעיל. וכן כל כיוצא בזה. המוציא קופת הרוכלים, אף על פי שיש בה מינין הרבה, ואפילו הוציאן בתוך כפו, אינו חייב אלא חטאת אחת, כיון ששם הוצאה אחד הוא:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
