יז וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִן־הַיָּ֗ם חֲצַ֤ר עֵינוֹן֙ גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וְצָפ֥וֹן ׀ צָפ֖וֹנָה וּגְב֣וּל חֲמָ֑ת וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת צָפֽוֹן׃ יח וּפְאַ֣ת קָדִ֡ים מִבֵּ֣ין חַוְרָ֣ן וּמִבֵּין־דַּמֶּשֶׂק֩ וּמִבֵּ֨ין הַגִּלְעָ֜ד וּמִבֵּ֨ין אֶ֤רֶץ יִשְׂרָאֵל֙ הַיַּרְדֵּ֔ן מִגְּב֛וּל עַל־הַיָּ֥ם הַקַּדְמוֹנִ֖י תָּמֹ֑דּוּ וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת קָדִֽימָה׃ יט וּפְאַת֙ נֶ֣גֶב תֵּימָ֔נָה מִתָּמָ֗ר עַד־מֵי֙ מְרִיב֣וֹת קָדֵ֔שׁ נַֽחֲלָ֖ה אֶל־הַיָּ֣ם הַגָּד֑וֹל וְאֵ֥ת פְּאַת־תֵּימָ֖נָה נֶֽגְבָּה׃ כ וּפְאַת־יָם֙ הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל מִגְּב֕וּל עַד־נֹ֖כַח לְב֣וֹא חֲמָ֑ת זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃
֍ ֍ ֍
(יז) ומבאר עתה את ההבדל בין הגבול הקודם לבין הגבול החדש, וְהָיָה בחלוקה הראשונה גְבוּל מִן הַיָּם שבמערב אל חֲצַר עֵינוֹן שבצפון, יהיה עתה גְּבוּל מן הים אל דַּמֶּשֶׂק שבצפון, וְצָפוֹן צָפוֹנָה, שזו הרצועה הנוספת מצפון לדמשק, שתהיה גם היא חלק מגבולות הארץ, וכפי שהתבאר בפסוק הקודם, וּגְבוּל חֲמָת שיהיה כלול בתחום הארץ, לאחר שהגבול יעבור מדמשק שהיא צפונית יותר דרך הקצה הצפוני של חמת, וכל חמת תהיה כלולה בארץ ישראל, וְאֵת פְּאַת צָפוֹן – וכן יתווסף לארץ החלק הצפוני מערבי, סמוך לים, שם היו צור וצידון, וכפי שהתבאר בפסוק ט"ו.
(יח) וּפְאַת קָדִים – ובפינה המזרחית צפונית, יתחיל הגבול מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין דַּמֶּשֶׂק – במקום שבין חַוְרָן לדמשק, שבאותו זמן יהיו ערים אלו חלק מארץ ישראל, וּמִבֵּין הַגִּלְעָד – וימשיך הגבול ויקיף את ארץ הגלעד, שהיתה נחלת ראובן וגד, ועתה תהיה חלק מהארץ, וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – ויגיע הגבול החדש בצד מזרח לאותו מקום שבו היה הגבול הקודם של ארץ ישראל, אל הַיַּרְדֵּן מִגְּבוּל עַל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי – ים המלח, שבמזרח, תָּמֹדּוּ את הגבול, כי שם יסתיים הגבול המזרחי, ומוסיף ואומר, וְאֵת פְּאַת קָדִימָה – ובכלל הארץ יהיה כל החלק המזרחי, כלומר, כיון שכל השבטים יקבלו רצועות אדמה ממערב למזרח, הרי שבצד מזרח לא יהיה הגבול מוחלט, אלא כל שבט שירצה להגדיל את חלקו, יוסיף לאורכו אדמה נוספת לצד מזרח, ושם לא תהיה הגבלה או מידה מסוימת לגבול.
(יט) וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה – ובקצה הגבול הדרומי, יהיו לעתיד לבוא ארץ אדום ועמון ומואב בתוך גבולות הארץ, וימשך הגבול מִתָּמָר – מחצצון תמר שבמדבר הנגב, עַד מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ, ששני מקומות אלו רחוקים יותר מארצות אדום עמון ומואב, וכאשר יעבור הגבול בחצצון תמר ומי מריבות קדש יהיו ארצות אלו כלולות בתוך גבולות הארץ, נַחֲלָה – ומשם ימשך הגבול אל נחל מצרים, אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל שבמערב, וְאֵת פְּאַת תֵּימָנָה – וכל צד דרום, יתרחב נֶגְבָּה – לצד דרום, וכפי שהתבאר.
(כ) וּפְאַת יָם – והגבול המערבי, ישאר כפי שהיה קודם לכן, הַיָּם הַגָּדוֹל, מִגְּבוּל – ממקום סיום הגבול הדרומי, עַד נֹכַח לְבוֹא חֲמָת – עד למקום שמול העיר חמת בצפון מערב [כפי שהתבאר בפסוק ט"ז], זֹאת פְּאַת יָם, שאי אפשר להוסיף עליה [ולכן לא אמר 'ואת' כפי שאמר בפסוק י"ח לגבי צד מזרח, אלא 'זאת' פאת ים].
