משנה ה: הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כֶּרֶם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ כֶרֶם, עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. לְפִיכָךְ, הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, קִדֵּשׁ שׁוּרָה אַחַת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, קִדֵּשׁ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת:
משנה ה: אדם הבא לזרוע תבואה לצד עצי גפנים, אם היה זה עץ גפן יחידי מרחיק ממנו ששה טפחים בלבד, ואם היה זה כרם מרחיק ממנו ארבע אמות. משנתנו מבארת מתי נחשבים עצי הגפן כ'כרם' לענין זה: הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה אחת שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הרי זה כֶּרֶם, ויש להרחיק ממנו את התבואה ארבע אמות. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ כֶרֶם, עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁתֵּי שׁוּרוֹת של גפנים, ובכל שורה יהיו לפחות שלשה גפנים [או שיהיו שנים כנגד שנים ואחד יוצא זנב, כפי שיבואר במשנה הבאה].
מביאה המשנה מחלוקת נוספת התלויה במחלוקת הקודמת, לְפִיכָךְ, כיון שנחלקו בית שמאי ובית הלל מה מכונה 'כרם', האם שורה אחת של גפנים או שתים, הַזּוֹרֵעַ תבואה בתוך אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם – כרם שיש בו כמה שורות של גפנים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, קִדֵּשׁ [-אסר בהנאה] שׁוּרָה אַחַת של גפנים, כיון שנאמר 'לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם', וכיון שאסרה התורה את 'תבואת הכרם', ולבית שמאי שורה אחת נחשבת 'כרם', נאסרת רק שורה אחת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כיון ש'כרם' היינו לכל הפחות שתי שורות, קִדֵּשׁ [-אסר בהנאה] שְׁתֵּי שׁוּרוֹת מהכרם.
