פרשת ראה
"ולא יראו פני ריקם" (דברים טז טז)
מצוות לא תעשה, שלא נעלה לבית הבחירה ברגל בלא קרבן שנקריב שם, והוא הקרבן שפירשנו במצוה תפ"ט, שנקרא עולת ראיה, ועל זה נאמר 'ולא יראו פני ריקם', פירוש 'פני', כמו לפני.
משרשי המצוה, למען יראו כל ישראל ויתנו אל לבם בפעולת הקרבן המעורר הלבבות, כי כולם, מקטנם ועד גדולם, חלק ה' ונחלתו, עם קדוש ונבחר, שומרי עדותו, סגולת כל העמים אשר תחת כל השמים, לשמור חוקיו ולקיים דתו, על כן יבואו שלש פעמים בשנה בית ה', וכאילו מכריזים בכך: הננו לא-ל לעבדים, נכנסים ובאים בצל קורתו ובחזקתו, סמוכים לעד לעולם באהבתו וביראתו, וזר לא יבא בתוכנו, כי אנחנו לבדנו בני ביתו. ועם המעשה הזה, תתעורר דעתנו, ונכניס בלבנו מוראו, ונקבע ברעיוננו אהבתו, ונזכה לקבל חסדו וברכתו.
וזאת האזהרה נוהגת רק באנשים, ולא בנשים.
