פרשת שופטים
"ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלהיך" (דברים טז כב)
מצוות לא תעשה שלא להקים מצבה בשום מקום, ועל זה נאמר 'ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלהיך'. וענין המצבה שאסרה תורה, כתב הרמב"ם ז"ל שהוא בנין גבוה של אבנים או של עפר שהיה מנהג העובדים עבודה זרה לבנות ולהתקבץ עליו לעבודתם הרעה. ולכן הרחיקנו הכתוב שלא נעשה כמוהו אנחנו, ואפילו לעבוד עליו הא-ל ברוך הוא, כדי להרחיק ולהשכיח כל ענין עבודה זרה מבין עינינו וממחשבתנו, כטעם שכתבנו בסמוך בנטיעת אילן במקדש לדעת הרמב"ם ז"ל. ואין בכלל איסור זה בנין המזבח, כי עליו נאמר בפירוש 'אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלקיך', אלא שלא נעשה כן בשאר מקומות.
דיני המצוה קצרים.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.
והעובר על זה והקים מצבה על דעת לעבוד עליה, ואפילו לה', חייב מלקות.
