משנה ז: הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְשׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, וְגָדֵר שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת. גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם עֵרְסָן מִלְמַעְלָה, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת:
משנה ז:משנתנו מבארת את הדין באופן שהיה הכרם נטוע חציו בקרקע של אדם אחד, וחציו בקרקע של אדם אחר, והתבואה באמצע: הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת של גפנים בְּתוֹךְ הקרקע שֶׁלּוֹ, וְשׁוּרָה אַחַת של גפנים בְּתוֹךְ קרקע שֶׁל חֲבֵרוֹ, וכגון באופן המבואר במשנה הקודמת [שנים מכאן ושנים מכאן ואחת יוצאה זנב], שרק בצירוף שתי השורות נחשבים הגפנים כ'כרם', המצריך הרחקה של ארבע אמות משדה התבואה, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים, כלומר אחת מהן, ואין ברחבה שמונה אמות, עוברת בָּאֶמְצַע, בין שתי שורות הגפנים, וְכן אם היה שם גָדֵר שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת, ואסור לזרוע תבואה בין שתי שורות הגפנים, ויש להרחיק מהם ארבע אמות. אבל אם היה שם גדר גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם עֵרְסָן – חיבר את ענפי הגפנים משתי השורות מִלְמַעְלָה – מעל הגדר, אף על פי שהיא גבוהה עשרה טפחים, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת:
