ז) לא תצא אשה בקטלא שבצוארה – תכשיט הנותן על הצואר בדוחק, ונראה כחונק, ולא בנזמי האף, ולא בצלוחית של פלייטון [-מין בושם] הקבועה על זרועה, ולא בכיס הקטן העגול שמניחין בו שמן הטוב, והוא הנקרא 'כובלת', ולא בפאה של שיער שמנחת על ראשה כדי שתראה בעלת שיער הרבה, ולא בכבול של צמר שמקפת אותו סביב לפניה, ולא בשן שמנחת בפיה במקום שן שנפל, ולא בשן של זהב שמנחת על שן שחור או אדום שיש בשיניה, אבל שן של כסף מותר, מפני שאינו ניכר, כל אלו אסורין לצאת בהן מדרבנן, מחשש שמא יפלו ותביאם בידה, או שמא תחלוץ ותראה לחברותיה:
ח) כל שאסרו חכמים לצאת בו לרשות הרבים, אסור לצאת בו אפילו בחצר שאינה מעורבת, חוץ מכבול ופאה של שיער שמותר לצאת בהן לחצר שאינה מעורבת, כדי שלא תתגנה על בעלה. והיוצאת בצלוחית של פלייטון שאין בה בושם כלל, הרי זה טלטול גמור, וחייבת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
