ח) ואם הפסיק הזב בין ראייה לראייה יום גמור, אינן מצטרפות. כיצד, ראה ראייה בשבת, וראייה שנייה בשני בשבת, אינן מצטרפות, ואינו זב. וכן אם ראה ראייה שנייה באחד בשבת, וראה ראייה שלישית בשלישי בשבת, שהפסיק יום שני בשבת בין הראיה השניה לשלישית, אינו חייב בקרבן, שאין זו האחרונה מצטרפת לשתים, שהרי הפסיק ביניהן יום אחד. אבל אם ראה אחת היום, ואחת בלילה שלאחריו, הרי אלו מצטרפות. ואין צריך לומר שאם ראה אחת בלילה ושנייה ביום, שהן מצטרפות. וכן אם ראה שלש ראיות בשלשה לילות זה אחר זה, הרי אלו מצטרפות.
ט) ראיית הזב אין לה שיעור, אלא הרואה כל שהוא, טמא, שנאמר 'החתים בשרו', כל שהוא ניכר בבשרו, מטמא.
