משנה ג: עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי בֵּית כּוֹר עָפָר, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיֶשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, אִם יֶשׁ לוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ בֵּית כּוֹר עָפָר, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיַרְאֶנָּה. וְאִם הֶרְאָהּ בַּבִּקְעָה, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת:
משנתנו ממשיכה בהבאת דוגמאות לתנאים שונים בקידושין:
המקדש אשה עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי בֵּית כּוֹר עָפָר, כלומר, קרקע בשטח כזה שניתן לזרוע בו כור תבואה, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, וּבתנאי שאכן יֶשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, אִם יֶשׁ לוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.
המקדש אשה עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ בֵּית כּוֹר עָפָר, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וּבתנאי שאכן יַרְאֶנָּה קרקע כזו השייכת לו, וְאִם הֶרְאָהּ לה בַּבִּקְעָה, כלומר, הראה לה קרקע של אדם אחר, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, ואף שהוא עובד בקרקע זו כאריס, שחלק מהיבול שייך לו, או אף אם שכר את הקרקע לזמן מסוים, אינה מקודשת, כיון שמשמעות התנאי היתה שיש לו עצמו קרקע כזו, בבעלות גמורה.
