משנה ג: חָרִיץ שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּכֶּרֶם, עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אִם הָיָה מְפֻלָּשׁ מֵרֹאשׁ הַכֶּרֶם וְעַד סוֹפוֹ, הֲרֵי זֶה נִרְאֶה כְּבֵין שְׁנֵי כְרָמִים, וְזוֹרְעִים בְּתוֹכוֹ. וְאִם לָאו, הֲרֵי הוּא כְגָת. וְהַגַּת שֶׁבְּכֶרֶם עֲמֻקָּה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, זוֹרְעִים בְּתוֹכָהּ, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. שׁוֹמֵרָה שֶׁבַּכֶּרֶם, גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה, זוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ. וְאִם הָיָה שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ, אָסוּר:
משנה ג: חָרִיץ שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּכֶּרֶם, עָמֹק עֲשָׂרָה טפחים וְרָחָב אַרְבָּעָה טפחים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אִם הָיָה החריץ מְפֻלָּשׁ [-עובר מצד לצד] מֵרֹאשׁ הַכֶּרֶם וְעַד סוֹפוֹ, הֲרֵי זֶה נִרְאֶה כְּבֵין שְׁנֵי כְרָמִים, וכמקום בפני עצמו, וְזוֹרְעִים בְּתוֹכוֹ תבואה. וְאִם לָאו, שאינו מפולש מצד לצד, או שאינו רחב ארבעה ועמוק עשרה, הֲרֵי הוּא כְגָת שבכרם, שהיא מוקפת בגפנים משלשת צדדיה, שסובר רבי אליעזר בן יעקב שאסור לזרוע בה תבואה.
עתה מביאה המשנה מחלוקת בענין זה עצמו של גת שבכרם: וְהַגַּת שֶׁבְּכֶרֶם, עֲמֻקָּה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, זוֹרְעִים בְּתוֹכָהּ תבואה, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים.
שׁוֹמֵרָה שֶׁבַּכֶּרֶם – תל עפר גבוה המיועד לשומר הכרם, גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה, זוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ תבואה, ואף חכמים מודים בזה, כיון שהיא גבוהה מאויר הכרם, ואין אויר הגפנים מקיף אותה. וְאִם הָיָה שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ – אם ענפי הגפנים הסתבכו מעל השומרה, אָסוּר:
