משנה ו: אֵין חוֹפְרִין כּוּכִין וּקְבָרוֹת בַּמּוֹעֵד, אֲבָל מְחַנְּכִים אֶת הַכּוּכִין בַּמּוֹעֵד. וְעוֹשִׂין נִבְרֶכֶת בַּמּוֹעֵד, וְאָרוֹן עִם הַמֵּת בֶּחָצֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ נְסָרִים:
אֵין חוֹפְרִין כּוּכִין וּקְבָרוֹת למתים בַּמּוֹעֵד להשתמש בהם לאחר חול המועד, אֲבָל מְחַנְּכִים – מתקנים אֶת הַכּוּכִין בַּמּוֹעֵד, כיון שכבר נעשו מערב יום טוב, ועתה יש צורך רק להאריך או להרחיב אותם מעט, שזהו רק גמר המלאכה, והרי זה כשאר צורכי הרבים שמותר לעשותן בחול המועד. וְעוֹשִׂין נִבְרֶכֶת – תוספת חפירה לקבר לצורך המת בַּמּוֹעֵד. וְאָרוֹן הנעשה לצורך קבורת מת, מותר לעשות זאת בחול המועד רק בשעה שהוא עִם הַמֵּת בֶּחָצֵר, כדי שלא יחשדוהו שעושה מלאכה סתם בחול המועד [שהרי לרוב המתים אין דרך לעשות ארון]. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר לנסר עצים כדי לבנות ארון, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּו כבר נְסָרִים מוכנים מערב החג.
