משנה ח: הַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ, וְהָאֻמָּן מַכְלִיב. וּמְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף מְמַתְּחִין:
משנתנו מביאה את כללי הדין בענין תפירה בחול המועד: הַהֶדְיוֹט – אדם שאינו אומן בתפירת בגדים, תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ, כיון שגם כשיתפור כדרכו לא תהיה התפירה מעולה. וְהָאוּמָּן, מַכְלִיב – תופר בשינוי, שעושה את התפרים כשיני הכלב, שאינם מכוונים זה כנגד זה, כך התפרים שעושה לא יהיו מכוונים זה כנגד זה, אלא תפר אחד עולה ואחד יורד. וּמְסָרְגִין – אורגים אֶת הַמִּטּוֹת בחבלים, שתי וערב, רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר, אין לסרוג את המיטות בחול המועד, אבל אם היו החבלים כבר סרוגים שתי וערב, ונעשו רפויים, אַף מְמַתְּחִין – מותר למותחם.