ט עָ֘לָ֤ה עָשָׁ֨ן ׀ בְּאַפּ֗וֹ וְאֵשׁ־מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑ל גֶּֽ֝חָלִ֗ים בָּֽעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃ י וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑ד וַֽ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו׃ יא וַיִּרְכַּ֣ב עַל־כְּ֭רוּב וַיָּעֹ֑ף וַ֝יֵּ֗דֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃ יב יָ֤שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ ׀ סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת־מַ֗֝יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃ יג מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָֽבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃
֍ ֍ ֍
(ט) וכשעלה עשן ואש מלוע הרים אלו, הרי זה נראה כאילו עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ – כאילו חרון אף ה' בוער מתוך ההר, וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל, גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ, וכדרך הרי הגעש, שמשליכים אש וגופרית על כל סביבותיהם. אמנם אז הייתי בסכנה מאותה האש עצמה.
(י) "וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ" שיציל אותי מהצרה החדשה הזו, וַיֵּט ה' את השָׁמַיִם וַיֵּרַד אלי להצילני, וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו.
(יא) ואחרי שיסודות העפר והאש רעשו כדי לבלוע ולהשחית את אויבי, וַיִּרְכַּב ה' עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וזהו משל לכך שהתעוררו יסודות הרוח והמים, כי הרוח הובילה עננים מלאים מים לאותו מקום, כדי להציל אותי מהאש.
(יב) יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ, סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ – עשה ה' שהחושך המקיף אותו כביכול בשעה שירד להושיעני, יהיה מאותם עננים, חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים, ומים אלו כיבו את האש שבערה מאותם הרי געש.
(יג) מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ – מתוך החושך שהיה בתחילה על ידי העננים, נגה אור ה', עָבָיו עָבְרוּ – מהקרירות הגדולה של העננים והחום החזק של הרי הגעש נוצרו שם בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ.
