משנה ו: כָּשֵׁר בַּפָּרָה, פָּסוּל בָּעֶגְלָה. כָּשֵׁר בָּעֶגְלָה, פָּסוּל בַּפָּרָה. כָּשֵׁר בַּכֹּהֲנִים, פָּסוּל בַּלְּוִיִּם. כָּשֵׁר בַּלְּוִיִּם, פָּסוּל בַּכֹּהֲנִים. טָהוֹר בִּכְלֵי חֶרֶשׂ, טָמֵא בְּכָל הַכֵּלִים. טָהוֹר בְּכָל הַכֵּלִים טָמֵא בִּכְלִי חָרֶשׂ טָהוֹר בִּכְלֵי עֵץ, טָמֵא בִּכְלֵי מַתָּכוֹת. טָהוֹר בִּכְלֵי מַתָּכוֹת, טָמֵא בִּכְלֵי עֵץ. הַחַיָּב בַּשְּׁקֵדִים הַמָּרִים, פָּטוּר בַּמְּתוּקִים. הַחַיָּב בַּמְּתוּקִים, פָּטוּר בַּמָּרִים:
משנה ו: פרה אדומה ועגלה ערופה דומות זו לזו בכך ששתיהן אינן קרבות בבית המקדש אלא עשייתן בחוץ, אך הכָּשֵׁר בַּפָּרָה האדומה, והיינו שחיטה, פָּסוּל בָּעֶגְלָה, והכָּשֵׁר בָּעֶגְלָה הערופה, והיינו עריפה, פָּסוּל בַּפָּרָה.
כָּשֵׁר בַּכֹּהֲנִים, והיינו מנין השנים, שהכהנים כשרים לעבודה לעולם, והקול, שאין שינוי הקול פוסלם, פָּסוּל בַּלְּוִיִּם, שאם התקלקל קולם מחמת זקנה הרי הם פסולים, ובזמן המשכן היו נפסלים מגיל חמישים ומעלה, שאינם יכולים לישא משא בכתף, כָּשֵׁר בַּלְּוִיִּם, והיינו בעלי מומים, שהלויים כשרים לעבודה גם כשיש בהם מומים, פָּסוּל בַּכֹּהֲנִים, שאין כהן בעל מום כשר לעבודה.
טָהוֹר בִּכְלֵי חֶרֶשׂ, והיינו כשנוגעת טומאת ב'גבו' של כלי החרס, והיינו בחלקו החיצוני, שאין כלי חרס נטמא בכך, טָמֵא בְּכָל הַכֵּלִים, שכל שאר הכלים מקבלים טומאה מגבם. טָהוֹר בְּכָל הַכֵּלִים, והיינו כאשר נכנסה טומאה לחלל הכלי ואינה נוגעת בדפנות מבפנים, שכל הכלים אינם נטמאים בכך, טָמֵא בִּכְלִי חָרֶשׂ, שהוא מקבל טומאה מחלקו הפנימי, ואפילו כשאין הטומאה נוגעת בו אלא שוהה בחללו.
טָהוֹר בִּכְלֵי עֵץ, והיינו כלי עץ 'פשוטים' שאין להם בית קיבול, ואינם מקבלים טומאה, הרי זה טָמֵא בִּכְלֵי מַתָּכוֹת, כיון שכל כלי מתכת מקבל טומאה, ואפילו אין לו בית קיבול. טָהוֹר בִּכְלֵי מַתָּכוֹת, והיינו כלי שכבר ראוי הוא לשימוש אך עדיין לא הושלמה מלאכתו כפי שמתכוון האומן לעשותו, אין הוא מקבל טומאה, כיון שכלי מתכות עשויים לכבוד, ועד שלא הסתיימה מלאכתם לגמרי אינם נחשבים עדיין 'כלי' ואינם מקבלים טומאה, טָמֵא בִּכְלֵי עֵץ, כיון שמיד כשנעשה כלי עץ ראוי לשימוש יש לו שם 'כלי'.
הַחַיָּב במעשרות בַּשְּׁקֵדִים הַמָּרִים, והיינו שקדים קטנים, שדרך לאוכלם בקטנותם קודם שנעשים מרים, וחייבים הם במעשר באותו הזמן, פָּטוּר בַּשקדים המְּתוּקִים, כיון שאין דרך לאכול את המתוקים כשהם קטנים, ופטורים ממעשר. הַחַיָּב במעשר בַּמְּתוּקִים, והיינו כשהם גדולים, שאז דרך לאוכלם, פָּטוּר בַּמָּרִים, כיון שלאחר שגדלו השקדים המרים אין דרך לאוכלם מחמת מרירותם, ופטורים ממעשר.
