פרשת שופטים
"וכסף וזהב לא ירבה לו… לבלתי רום לבבו מאחיו" (דברים יז יז)
מצוות לא תעשה שלא ירבה המלך ממון רב, כלומר שלא יהיה תחת ידו ממון אלא כשיעור מה שהוא צריך למרכבתו ועבדיו המיוחדים לו, ועל זה נאמר 'וכסף וזהב לא ירבה לו'.
משרשי המצוה, מה שמבואר בכתוב, לבלתי רום לבבו מאחיו.
מדיני המצוה, מה שאמרו חז"ל שרק לעצמו אינו מרבה, אבל מרבה הוא לצורך ישראל ולתועלתם, כלומר לשמור אותם ועריהם ומקומותיהם מן האויבים. ומלך העובר על זה, ושם מגמתו למלא אוצרות מממון להשלים חפצו לבד, לא שתהא כוונתו לתועלת העם ושמירתם, עבר על לאו זה, ועונשו גדול למאד, כי כל העם תלויים במלך, על כן צריך הוא לשים כל השגחתו בטובת עמו ולא בכבוד עצמו והשלמת תאוותיו.
