א. אדם שלמד הלכות ברכות, ויש לו ספק על מאכל מסוים מה ברכתו, יברך 'שהכל נהיה בדברו', כיון שברכה זו פוטרת הכל. ומכל מקום טוב שיאכל את המאכל המסופק בתוך הסעודה, באופן שייפטר בודאי על ידי ברכת המוציא. (שו"ע רד)
ב. אך אדם שלא למד הלכות אלו, ולכן אינו יודע מה לברך, אינו רשאי לברך 'שהכל' מספק, אלא עליו ללמוד תחילה את ההלכות ולברך את הברכה הראויה. (שם)
