משנה ח: הַמְקַיֵּם קוֹצִים בַּכֶּרֶם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, קִדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא קִדֵּשׁ אֶלָּא דָבָר שֶׁכָּמוֹהוּ מְקַיְּמִין. הָאִירוּס וְהַקִּסּוֹם וְשׁוֹשַׁנַּת הַמֶּלֶךְ וְכָל מִינֵי זְרָעִים, אֵינָן כִּלְאַיִם בַּכָּרֶם. הַקַּנְבּוֹס, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵינוֹ כִלְאָיִם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כִּלְאָיִם. וְהַקִּנְרָס, כִּלְאַיִם בַּכָּרֶם:
משנה ח: הַמְקַיֵּם קוֹצִים בַּכֶּרֶם, אף שאינם ראויים למאכל אדם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, קִדֵּשׁ – אסר את הכרם, כיון שיש מקומות שבהם בני אדם מקיימים קוצים לצורך אכילת הגמלים, ונחשב הדבר כזריעת כלאים, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא קִדֵּשׁ אֶלָּא דָבָר שֶׁכָּמוֹהוּ מְקַיְּמִין בני אדם באותו מקום, ולכן רק במקום שדרך בני אדם לקיים קוצים, הרי הם אוסרים את הכרם, אך ברוב המקומות, שאין בני אדם מקיימים קוצים, אין הכרם נאסר בכך.
הָאִירוּס – מין ירק שעליו רחבים, ונותנים אותו בתבשיל, וְהַקִּסּוֹם, שהוא מין צמח מטפס, וְשׁוֹשַׁנַּת הַמֶּלֶךְ, וְכָל מִינֵי זְרָעִים [חוץ מהקנבוס והלוף], אֵינָן כִּלְאַיִם בַּכָּרֶם, והיינו מן התורה, אך מדרבנן אף הם אסורים. הַקַּנְבּוֹס שבכרם, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵינוֹ כִלְאָיִם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כִּלְאָיִם. וְהַקִּנְרָס, כִּלְאַיִם בַּכָּרֶם:
