שורשי המצוות מעוררים רב טוב ושפע עצום בכל העולמות, ומורידים מזון ורווח. אך אם עושי המצוות מועטים, וה' יתברך ברחמיו חפץ חסד, שיהיו חיים ושפע לכל בני האדם, גם לאינם ראויים, נוטל השפע מהמעטים השרידים יראי ה', ומחלק לכל בני האדם. וזהו גמילות חסד שמקיים הצדיק, שמחלקו ניזון כל העולם. ושאר צדקה וגמילות חסד אינו כלום נגד זה, כי זה עושה צדקה בכל עת. ולגמול עם כל העולם אך טוב וחסד, הלא שכרך הרבה מאד . (רוח חיים, א, ג)