משנה ט: מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִתֵּי בָנוֹת מִשְּׁתֵּי נָשִׁים וְאָמַר קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת אוֹ גְדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֻּלָּן מֻתָּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת. קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת אוֹ גְדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת שֶׁהִיא קְטַנָּה מִן הַקְּטַנּוֹת שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֻּלָּן מֻתָּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת:
משנתנו עוסקת באב שקידש אחת מבנותיו, ולא ידוע מי מהן התקדשה:
מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִתֵּי [-קבוצות] בָנוֹת, מִשְּׁתֵּי נָשִׁים, ושתי הבנות של האשה האחת נולדו קודם שתי הבנות של האשה השניה, וכולן קטנות, באופן שיכול הוא לקבל קדושין עבורן, וְאָמַר קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה, כלומר, אמר לאדם שמקבל הוא ממנו קדושין עבור 'בתו הגדולה', ולא פירש מי היא, וְעתה אֵינִי יוֹדֵעַ אִם כוונתו בלשון 'גדולה' היתה לגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, אוֹ לגְדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, אוֹ לקְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, שאף אותה ניתן לכנות 'גדולה' לפי שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, הרי הדין הוא שכֻּלָּן אֲסוּרוֹת מספק להנשא לאחר, עד שתקבלנה גט מאותו מקדש, חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, שהיא בודאי אינה מקודשת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי חולק ואוֹמֵר, כֻּלָּן מֻתָּרוֹת, חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, לפי שודאי אין אדם מקבל קדושין באופן שיש בו ספק, אלא היתה כוונתו לזו שהיא גדולה שבכולן.
ואם אמר אותו אב קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם כוונתו לקְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, אוֹ לקְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, אוֹ גְדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, שאף אותה ניתן לכנות 'קטנה' לפי שֶׁהִיא קְטַנָּה מִן הַקְּטַנּוֹת שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת מספק, חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, שבודאי לא ניתן לכנותה 'קטנה', דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי חולק ואוֹמֵר, כֻּלָּן מֻתָּרוֹת, חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, לפי שאין אדם מכניס את בנותיו לספק קדושין, ובודאי היתה כוונתו לקטנה שבקטנות.
