לג הָ֭אֵל הַמְאַזְּרֵ֣נִי חָ֑יִל וַיִּתֵּ֖ן תָּמִ֣ים דַּרְכִּֽי׃ לד מְשַׁוֶּ֣ה רַ֭גְלַי כָּֽאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּֽ֝מֹתַ֗י יַֽעֲמִידֵֽנִי׃ לה מְלַמֵּ֣ד יָ֭דַי לַמִּלְחָמָ֑ה וְֽנִחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת־נְ֝חוּשָׁ֗ה זְרֽוֹעֹתָֽי׃
֍ ֍ ֍
(לג) עד כאן התבארו אופני ההשגחה של ה' בעולם, ועתה ממשיך דוד לתאר כיצד על ידי מעשיו הטובים ניצל בדרך נס ופלא. ותחילה מתאר את האופן שבו בא הנצחון לידו ללא מלחמה כלל, הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל – הגם שה' יתן לי כח וזריזות למלחמה, וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי – יתן את דרכי בתמימות, שלא אצטרך להילחם באיש, ולא לפגוע בשום אדם.
(לד) מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת – הגם שיתן לי זריזות מופלאה שאוכל לרדוף אחר אויבי כאילה שלוחה, וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי – אשאר לעמוד במקומי, ולא אצטרך לרדוף אחרי שום אדם.
(לה) מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה – הגם שיהיו ידי מלומדות מלחמה, לא אצטרך כלל להילחם, וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי – תישבר הקשת [העשויה נחושת] בזרועותי ולא אצטרך להשתמש בה כלל. ובאופן זה יהיה כל הנצחון בדרך נס, ולא אצטרך לצאת מביתי כלל.
